טיפול באנדומטריוזיס

לא קיימת תרופה לאנדומטריוזיס, אך הטיפול יכול לסייע בהקלת הכאבים ושיפור הפוריות. בהתאם לחומרת התסמינים ונכונות האישה להיכנס להריון, נקבעת שיטת הטיפול.

אם האישה חווה כאבים בלבד, טיפול הורמונאלי מפחית את רמות האסטרוגן בגוף, מכווץ את הגידולים ועשוי להפחית את הכאב. אם אישה מבקשת להיכנס להריון, הטיפולים הנבחרים הם ניתוח או טיפולי פוריות, או שתי השיטות.

לא כל הנשים עם אנדומטריוזיס חוות כאב, ולא תמיד התסמינים מחמירים עם הזמן. במהלך ההיריון, המחלה נוטה להשתפר, במיוחד לאחר גיל המעבר. אם הכאבים קלים, ואישה אינה מתכננת הריון עתידי, או שהיא קרובה לגיל המעבר, בסביבות גיל חמישים, יתכן שלא ייקבע טיפול. ההחלטה תלויה באישה ובהמלצות הרופא.

תרופות לאנדומטריוזיס

אם אישה חווה כאבים או דימומים אך אינה מתכננת להיכנס להריון בקרוב, הורמונים למניעת הריון, כגון התקן, גלולות או טבעת, או תרופות אנטי דלקתיות (NSAIDs) עשויות להיות קו הטיפול היחיד לו היא זקוקה על מנת לשלוט בכאב.

הורמונים לבקרת לידה נקבעים למניעת החמרת אנדומטריוזיס. אם התסמינים חמורים, או עם ההורמונים למניעת הריון והתרופות האנטי דלקתיות אינם פועלים, הרופא עשוי להמליץ על טיפול הורמונאלי חזק יותר.

מלבד תרופות, ניתן לנקוט בצעדים ביתיים למניעת הכאב. לדוגמא, ניתן להחיל מקור חום על הבטן, או להקפיד על פעילות גופנית קבועה.

ניתוח לאנדומטריוזיס

אם הטיפול ההורמונאלי אינו פועל, או אם הגידולים משפיעים על איברים אחרים, הניתוח הוא הצעד הבא. הוא נקבע לשם הסרת גידולים ברירית הרחם, וצלקת הרקמה. ברוב המקרים, הניתוח מבוצע דרך חתך קטן אחד או יותר, באמצעות לפרוסקופיה, המשפרת את תסמיני הכאב ואת סיכויי ההיריון.

במקרים חמורים, כריתת הרחם והשחלות, היא אפשרות טיפול. ניתוח זה גורם להתרחשות מוקדמת של גיל המעבר, ומשמש רק כאשר האישה אינה מתכננת הריון וחווה הקלה מועטת מטיפולים אחרים.

טיפול הורמונאלי

מטרת טיפול זה היא להגביל או להפסיק את ייצור האסטרוגן בגוף, שכן הוא מעודד גדילת רקמות אנדומטריוזיס. הגבלת האסטרוגן עשויה להפחית את כמות הרקמה בגוף.

אך טיפול הורמונאלי אינו משפיע על זיהום המשפיע על רקמות ועלול לגרום לאיברים להתמזג יחד, באופן הפוגע בפוריות.

חלק מהטיפולים העיקריים מבוססי הורמונים לאנודומטריוזיס כוללים גלולות למניעת הריון בשילוב עם התקן למניעת הריון; גונדוטרופין אנלוגי משחררי הורמונים (GnRH); ופרוגסטוגנים.

עדויות מדעיות מרמזות שטיפולים הורמונאליים אלו יעילים לטיפול באנדומטריוזיס, אך הם כרוכים בתופעות לוואי שונות.

למרות שרוב הטיפולים ההורמונאליים מפחיתים את סיכויי ההיריון במהלך השימוש בהם, הטיפולים המורשים כיום לשימוש הם גלולות מניעת הריון או התקנים בלבד.

טיפולי פוריות – אם אישה חווה בעיות בהריון גם לאחר הניתוח, קו הטיפול עשוי לכלול תרופות פוריות עם הזרעה או הפריה חוץ גופית.

החלטה לגבי הטיפול

הגניקולוג דן עם האישה לגבי אפשרויות הטיפול ומתאר את הסיכונים והיתרונות של כל אחד מהם. עם קבלת ההחלטה לגבי הטיפול המתאים, יש לקחת בחשבון היבטים הכוללים את גיל האישה; התסמינים העיקריים, כגון כאבים או קושי להיכנס להריון; והשפעת הטיפולים האחרים.

במקרים בהם התסמינים נתונים, ולאישה אין בעיות פוריות, או שהיא מתקרבת לגיל המעבר, הטיפול אינו נחוץ, והתסמינים עשויים להשתפר מעצמם, למרות שמומלץ לבחור לפחות אחד מקווי הטיפול, שכן התסמינים עלולים להחמיר. אפשרות אחת היא לעקוב אחר התסמינים ולהחליט על קבלת הטיפול אם הם מחמירים.

תמיכת קבוצות לסיוע עצמי לאנדומטריוזיס, עשויות להיות שימושיות ביותר ולסייע לאישה ללמוד כיצד להתמודד עם המחלה.